הצלחה גדולה לכנס בנושא דילמות במינוי אפוטרופוס רפואי

29/10/2012

כנס אזורי בנושא דילמות במינוי אפוטרופוס רפואי - "מי יחליט במקומי ומתי?" - התקיים בשבוע שעבר ביוזמת השירות לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי זיו. בכנס השתתפו רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ומשפטנים מהצפון וממרכזים רפואיים מכל הארץ, שמילאו את אולם ההרצאות במרכז הרפואי עד אפס מקום. אפוטרופסות רפואית נוגעת למצבים שבהם מתעורר ברופא המטפל ספק לגבי יכולתו של המטופל לתת הסכמה מדעת, במקרים של מחלות נפש, דמנטיה, ליקוי שכלי או מצב פיזי או נפשי אחר. זה נושא לא מדובר, אך הוא מציב דילמות יום-יומיות משמעותיות הנוגעות לכולנו. שאלות כגון מי מחליט מה טובת החולה במקרים שבהם הוא אינו מסוגל להחליט? מי קובע מה הם מקרים אלה ומה הקריטריונים לקביעה? הגבול מעורפל מאד ולא תמיד ברור מה טובת החולה - רצונותיו? רצונותיהם של קרוביו? חוות הדעת של הרופאים? כל אחד מאיתנו עשוי להיתקל במצב שבו יצטרך להחליט על המשך תהליך רפואי של בן משפחה, או שמישהו יצטרך להחליט בעצמו.

יום העיון נפתח בכמה דוגמאות לדילמות שבהן נתקלים אנשי הצוות הרפואי בעבודתם, שהוצגו על ידי עובדות סוציאליות מהמרכז הרפואי. בהמשך האזינו המשתתפים למגוון של הרצאות, וביניהן: "משוגעים, מפגרים, וזקנים: על השורשים ההיסטוריים של מוסד האפוטרופסות ועל מותו הצפוי", מפי ד"ר ישראל (איסי) דורון, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה וראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה; "זווית הפסיכיאטר הרפואי על מתן הסכמה מדעת", מפי ד"ר אנטולי חסין, פסיכיאטר רפואי במרכז הרפואי; "זווית הרופאה הגריאטרית על מינוי אפוטרופוס לחולים דמנטיים", מפי ד"ר יוליה וסרמן, מנהלת מחלקה פנימית-גריאטרית במרכז הרפואי; "דילמות וסוגיות בעייתיות במינוי אפוטרופוס ושימוש בייפוי כוח רפואי לפני האשפוז", מפי עו"ד אלה שגיא, מנהלת הלשכה המשפטית במשרד הרווחה מחוז חיפה והצפון, ועוד. היום הסתיים בדיון בפאנל פתוח בשיתוף הקהל, בהנחייתו עו"ס יניב בן-שושן, מנהל השירות לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי זיו.

 עו"ס בן-שושן אומר שיש חשיבות רבה למודעות הציבור והצוותים הרפואיים והסוציאליים בקהילה ובבתי החולים למינוי של אפוטרופוס רפואי או מיופה כוח, לפני אשפוז יקירינו בבית חולים. "אם לא די בדילמות האתיות, המשפטיות והמשפחתיות הרבות סביב השאלה 'מי יחליט במקומי ומתי?', רוב האנשים אינם מתכוננים כלל לאירועים שבהם לא יהיו מסוגלים לקבל החלטות על טיפול רפואי בעצמם. לא פעם הרופאים זקוקים בדחיפות למידע באשר לטיפול שבו היו מעוניינים, וכבר אין עם מי לברר", אומר בן שושן.