לקראת ט"ו בשבט - פירות יבשים יתרונות וחסרונות

21/1/2016


ייבוש פירות הינו אחת השיטות העתיקות ביותר לשימור אוכל. בכדי לשמור אספקה לתקופות מחסור נהגו חברות קדומות לייבש את הפירות על ידי פריסתם בשמש. הפירות היו מאבדים ממשקלם בעקבות אידוי הנוזלים ולכן היו גם קלים לשינוע.

ליאור חדשי, דיאטנית קלינית במרכז הרפואי זיו מסבירה, כי הפרי היבש טומן בחובו יתרונות תזונתיים רבים:
פירות יבשים מהווים מקור טוב לסוכר כאנרגיה זמינה ומומלצים לאכילה לפני פעילות גופנית, וכן עדיפים על פני שוקולד וממתקים אחרים כחטיף טבעי. הפירות היבשים עשירים בסיבים תזונתיים התורמים לתחושת השובע ולפעולת מעיים תקינה, כמובן בשילוב עם שתייה מספקת.
בנוסף, פירות יבשים הינם עשירים במינרלים כגון אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, ברזל, בוויטמינים A ו-  B, וכן בחומרים נוגדי חמצון שונים. מכיוון שפירות יבשים דלים מאד בנתרן ועשירים מאד באשלגן הם מסייעים במניעת יתר לחץ דם. לפיכך, צריכה מתונה של פירות יבשים, אגוזים וגרעינים יכולה להוות ארוחת ביניים זמינה ומזינה.

לצד היתרונות יש גם חסרונות שכדאי להיות מודעים אליהם:
פירות יבשים הינם עתירי קלוריות ביחס למשקלם, פי 5-7  מכמות הקלוריות שניתן למצוא בפירות טריים, ואף יותר בפירות מיובשים המכילים תוספת סוכר. לדוגמא - המשמש המיובש מכיל כ- 238 קלוריות ל-100 גרם, לעומת המשמש הטרי, המכיל 48 קלוריות ל- 100 גרם.
חיסרון חשוב נוסף הינו  שבתהליך הייבוש  נהרס ברובו ויטמין C שהיה בפרי הטרי.
כמו כן, בצריכת הפירות היבשים נובע מתהליך הייצור שלהם, בו מוסיפים לחלק מהפירות היבשים גופרית דו חמצנית (סולפיטים וסולפטים), בכדי לשפר את צבעו של הפרי לאחר תהליך הייבוש ולהאריך את חיי המדף. הגופרית הדו חמצנית עשויה לגרום לתופעות אלרגיות ואסטמה בחלק מהאוכלוסיה.

ליאור חדשי, מסבירה שהבחירה הנכונה לצריכת פירות יבשים נמצאת באיכות ובכמות.
רצוי לצרוך פירות יבשים אורגניים העוברים תהליך ייבוש ללא תוספת חומרים משמרים. במידה והפרי המיובש אינו אורגני, מומלץ לשטוף אותו היטב לפני אכילתו.
על הפירות היבשים המסוכרים רצוי לפסוח. אגוזים, שקדים וגרעינים רצוי לצרוך בצורה הטבעית ללא קלייה בכדי להימנע מתוספת המלח ולשימור תכולת חומצות השומן החיוניות וויטמיני B. כמו כן מומלץ להימנע מצריכת פירות בוהקים בצבעם הזוכים לתוספת חומרי זיגוג ולצרוך את הפרי היבש בצורה מגוונת אך מתונה.