חופים הם לפעמים געגועים - תערוכת ציורים במבואת חדר המיון

8/4/2013

עם פתיחת עונת האביב ובוא הקיץ, תוצג במבואת חדר המיון במרכז הרפואי זיו תערוכת אמנות חדשה מציוריו של האמן שמואל בונה, תושב כרמיאל. בתערוכה מציג בונה כ-35 עבודות בצבעי שמן ואקריליק בטכניקות שונות.
בציורים ניבטים זיכרונות ילדותו של בונה מקיבוץ משמר הים ונופי טבע של פינות חמד וגעגוע שפקד לאורך חייו.

קיבוץ משמר הים הוקם ככפר דייגים וניטש לאחר שלא ניתן היה להקים בו נמל דיג.חבריו עברו לאתר חדש שבו הקימו את קיבוץ אפק. שנות ילדותו הראשונות של בונה בקיבוץ חלפו בשיטוטים לאורך חוף הים במהלכן של כל עונות השנה, כשהוא צופה בסירות הדייגים ומאזין לרחש הגלים. לפני כחמש שנים פרש בונה לגמלאות והחל לצייר את זיכרונותיו, ובהם געגועים לנופי החופים והים, סירות הדיג הנטושות, מעוף השחפים וזריחות ושקיעות באופק הרחוק.

"קסם הציור, והיכולת ליצור תמונות יש מאין על מסגרת הבד הלבן ריתקו אותי. בחלוף הזמן נוספו גם תמונות נוספות של הטבע בשלל צבעיו ונופיו, עולם ומלואו הלך ותפס מקומו על הבד הלב -  צבעוני, פורץ מעבר למסגרת ומספר את סיפור הגעגועים שאין להם סוף", אומר בונה.
בתמונה הגדולה ביותר בתערוכה, "פארק הגליל", גאה בונה במיוחד: "זוהי תמונה מיוחדת שלקח לי ארבעה חודשים לצייר,. זו הייתה משימה ארוכה שבה בחרתי בקפידה את הצבעים והקומפוזיציה. הציור הוא למעשה המבט שנשקף מחלון מרפסת ביתי, בו העמדתי כן ציור ובמשך תקופה צפיתי ועקבתי אחר שינוי הצבעים במהלך כל שעות היום, וציירתי", אומר בונה. 

שמואל בונה, יליד 1940, מתגורר בכרמיאל. רוב חייו, מעל 20 שנה, עסק בתחום החינוך וניהל מתנ"סים ברחבי הארץ. הוא שימש כשליח התנועה הקיבוצית בצפון אמריקה למשך ארבע וחצי שנים, וכשליח מטעם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית למשך שלוש שנים נוספות. כל חייו צייר "למגירה", ועם פרישתו לגמלאות השתלם בציור אצל מורים שונים והחיה את התחביב הישן והאהוב.